first picture second picture third picture

תביעות נגד משרד הביטחון

תביעה להכרת זכות נכות

כל חייל משוחרר (משירות סדיר או מילואים) או חייל המשרת בקבע, יכול להגיש תביעה לקצין התגמולים (קצהת"ג) , בגין חבלה או מחלה שארעה, לטענתו, עקב ובמהלך השירות שלו.
על התביעה להיות מוגשת בטופס מיוחד שבו ממלאים פרטים אישיים שונים. כמו כן, יש לפרט בטופס התביעה את הנסיבות בגינן, לדעת הנכה, ארעה החבלה/מחלה עקב השירות. לתביעה יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים (רפואיים ואחרים) התומכים בטענות הנכה.

עם הגשת התביעה, יש לבקש מקצהת"ג להמציא אישור על טיפול רפואי, שמשמעותו כי, כל עוד תביעתו של הנכה מתבררת על ידי קצהת"ג, הנכה יהיה זכאי לטיפול רפואי ע"ח משהב"ט, עד לקבלת החלטה בעניינו.

לאחר שהתביעה מתקבלת אצל קצהת"ג, אוסף קצהת"ג חומר רפואי ממקומות שונים על הנכה.

לאחר קבלת החומר,יחליט קצהת"ג, האם לשלוח את הנכה לועדה רפואית שתקבע מהם אחוזי נכותו, שמשמעות הדבר שקצה"תג החליט לקבוע קשר כלשהו (גרימה או החמרה) בין הפגימה לה טוען הנכה ובין השירות. לאחר קביעת אחוזי הנכות, יוציא קצהת"ג החלטה בתביעת הנכה בצירוף תוצאות הועדה הרפואית.

לחילופין, יכול קצהת"ג לשלוח את הנכה לרופא מומחה, מטעמו, שיקבע האם קיים קשר בין הפגימה, ממנה סובל הנכה ובין תנאי שירותו.

במידה והמומחה סבור שיש קשר כזה וקצהת"ג מקבל את עמדת היועץ מטעמו, יועמד הנכה בפני ועדה רפואית, כמפורט לעיל ולאחר מכן יוציא קצהת"ג החלטה בתביעה.

באם יקבע המומחה כי אין קשר בין הפגימה לבין השירות, יוציא קצהת"ג החלטה הדוחה את תביעת הנכה.

ככלל, תעבור כשנה ממועד הגשת התביעה ועד להחלטת קצהת"ג בתביעה.

עוד זכאים להגיש תביעות נגד קצהת"ג, כאמור לעיל, הינם: שוטרים, סוהרים, מג"ב, משמר אזרחי, שב"כ, מוסד, צד"ל, משמר הכנסת.

התיישנות:

תביעה להכרת זכות נכות מתיישנת בתום 3 שנים מהשחרור מהשירות.

במקרים מסוימים ניתן להתגבר על טענת ההתיישנות, באם הנכה מוכיח "חבלה רשומה", היינו כי יש בידיו מסמכים רפואיים מהם ניתן ללמוד על חבלה שבגינה הופיעה הפגימה, לה הוא טוען.

ערעור על החלטת קצין תגמולים:

במידה וקצהת"ג דוחה את תביעתו של הנכה או שמקרים בהם התביעה נתקבלה באופן חלקי בלבד, והנכה מעוניין בכך, הוא יכול להגיש ערעור על החלטת קצהת"ג לועדת העררים לפי חוק הנכים שבבית משפט השלום.

את הערעור יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטת קצהת"ג ע"י הנכה. בנוסף, יש מקום לבקש הארכת האישור לטיפול הרפואי עד להחלטה חלוטה בעניינו של הנכה.

ועדות רפואיות:

תקנה 9

נכה אשר הוכר בגין פגימה מסוימת כנכה צה"ל (הינו שקצהת"ג קבע כי קיים קשר סיבתי בין פגימה מוכרת לבין שירותו) רשאי לבקש מהועדה הרפואית שתקבע כי, קיים קשר בין הפגימה המוכרת הנ"ל לבין פגימה נוספת, שאינה קשורה לשירות הצבאי.

למשל: אדם נפגע בגב התחתון במהלך שירותו ונקבעה לו נכות עקב כך. כעבור זמן מה, ולאחר השחרור, הופיעו אצלו הפרעות במתן השתן.

לדברי הרופאים המטפלים, ההפרעות במתן השתן, נובעות מהפגימה בגב.

אין קשר, לכאורה, בין הפגימה במתן שתן לבין השירות, שכן היא הופיעה לאחר השירות, אולם קיים קשר ישיר בין הפגימה במתן שתן לבין הפגימה המוכרת (בגב התחתון).

במקרה כזה, תקבע הועדה הרפואית כי, קיים קשר סיבתי, לפי תקנה 9, ותקבע נכות בגין הפגימה הנוספת – ההפרעות במתן השתן.

החמרה במצב:

כל חצי שנה, יכול הנכה לפנות לועדה רפואית ולבקש ממנה להעריך, שוב, את נכותו (גם אם נקבעה לצמיתות), במידה וסבור כי, הפגימה בגינה הוכר החמירה ויש בידיו מסמכים המעידים על כך.

במקרה כזה, הועדה הרפואית תבדוק את הנכה ותקבע האם חלה החמרה במצבו.

זכויות הנכה

זכויות של הנכה הינן נגזרת של אחוזי הנכות שנקבעו לו בועדה רפואית.

באם נקבע לנכה בין 19% - 10% אחוזי נכות, יהיה זכאי הנכה לתגמול חד פעמי ותו לא. גם לא לטיפולים רפואיים ע"ח משרד הביטחון.

אם כי, גם נכה כזה יכול כל חצי שנה, להגיש בקשה להחמרת מצב.

נכה שנקבעו 20% נכות ומעלה הינו "נכה מן המנין" והוא זכאי לתגמולים וזכויות נוספות בהתאם לנכות שנקבעה לו.

כמו כן, נכה כזה יהיה זכאי לטיפולים רפואיים ע"ח משרד הביטחון.