כל חייל משוחרר, משירות סדיר או מילואים, יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון (נגד קצין התגמולים), בגין חבלה או מחלה שארעה במהלך ועקב השירות הצבאי שלו.
לעורכת דין מרב וייס-קרטיה, ניסיון רב של למעלה מ – 25 שנה בייצוג נכי צה”ל, בהגשת תביעות למשרד הביטחון ובייצוג בועדה רפואית משרד הביטחון.
חשוב להיות מלווה בתביעה נגד משרד הביטחון ע”י עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון.
על התביעה להיות מוגשת בטופס מיוחד שבו ממלאים פרטים אישיים שונים. כמו כן, יש לפרט בטופס התביעה את הנסיבות בגינן, ארעה החבלה/מחלה עקב השירות. לתביעה יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים (רפואיים ואחרים ובכלל זה דו”ח פציעה- אם קיים, דו”ח מפקד על תנאי שירות, עדויות חיילים, תיק מרפאה מלא, בדיקות שונות וכד’) התומכים בטענות הנכה.
עם הגשת התביעה, יש לבקש לקבל אישור על טיפול רפואי, שמשמעותו כי, כל עוד תביעתו של הנכה מתבררת על ידי משרד הביטחון, הנכה יהיה זכאי לטיפול רפואי ע”ח משרד הביטחון, עד לקבלת החלטה בעניינו.
לאחר שהתביעה מתקבלת במשרד הביטחון, יפנה קצין התגמולים לקבלת חומר רפואי ועובדתי בעניינו של החייל/התובע.
לאחר קבלת כל המסמכים הרלוונטים במשרד הביטחון,יחליט קצין התגמולים, האם המקרה מתאים להעברת תיקו של הנכה לבדיקה בפני ועדה רפואית, שתקבע את אחוזי נכותו. משמעות החלטה כזו היא שנקבע קשר סיבתי כלשהו (גרימה או החמרה) בין הפגיעה של הנכה לה ובין השירות. עם קבלת תוצאות הוועדה , יוציא משרד הביטחון החלטה בתביעתו של נכה בצירוף דרגת הנכות שקבעה הועדה הרפואית.
לחילופין, יכול משרד הביטחון לשלוח את הנכה לרופא מומחה, מטעמו, שיקבע האם קיים קשר בין הפגיעה/מחלה, ממנה סובל הנכה ובין תנאי שירותו.
במידה והמומחה סבור שיש קשר כזה ומשרד הביטחון מקבל את עמדת היועץ מטעמו, יועמד הנכה בפני ועדה רפואית, כמפורט לעיל ולאחר מכן תצא החלטה בתביעה.
באם יקבע המומחה כי אין קשר בין הפגיעה/מחלה לבין השירות, תצא החלטה הדוחה את תביעת הנכה.