הכרה בהלום קרב ממלחת יום כיפור
למרות שלא נמצאו עדים

ס’ שרת כנהג תחמושת ותובלה  במלחמת יום כיפור, ברמת הגולן. במהלך הלחימה, היה עד למראות קשים ולאירועים טראומטיים, שהשפיעו עליו לכל חייו.
כמו רבים, ס’ לא ידע שהוא סובל מפוסט טראומה, הדחיק את הסבל ואף התבייש להודות במצבו.

בתקופה ההיא, לא היתה מודעות להלומי קרב.
רק בשנים האחרונות, ס’ עזר אומץ, התחיל טיפול נפשי והחליט להגיש תביעה להכרה כנכה צה”ל.

התיישנות התביעה.
לפי החוק, התביעה להכרת זכות כנכה צה”ל מתיישנת 3 שנים לאחר השחרור מהשירות הצבאי.
ניתן להתגבר על טענת ההתיישנות, אם נמצאים מסמכים או עדים, שמאשרים את האירועים.

האתגר במקרה הזה:

ס’ שרת בחטיבה 188, גדוד 53, שרוב חייליה נהרגו במהלך הקרבות. בנוסף, הנהגים בחטיבה פוזרו למקומות שונים, במהלך הקרבות.
ס’ היה עם חיילים שלא הכיר לפני ולא היה לו קשר איתם לאחר הלחימה.

ערכתי תחקיר מעמיק על החטיבה והגדוד בהם ס’ שרת. קראתי ספרים ומסמכים היסטוריים כדי שאוכל למקם את ס’ באירוע.

פניתי לרשתות חברתיות ופרסמתי את סיפורו בקבוצות פייסבוק של יוצאי מלחמת יום כיפור.

הצלחתי, לאחר מאמצים רבים, לאתר חיילים ששרתו עם ס’, אבל לא שרתו איתו במהלך המלחמה ולא חוו את אותם חוויות שס’ חווה. בנוסף, הצלחתי לאתר חלק מהאנשים ששרתו עימו בקרבות, אבל הם לא היו מעוניינים לדבר על החוויות הקשות, מפני שגם הם סובלים מטראומה ומעדיפים לשכוח.

המהלך המכריע – חשיבה מחוץ לקופסה:

כתבתי מכתב מפורט למשרד הביטחון ובו תיארתי את הבלגן המבצעי ואת פיזור הנהגים.

מכיוון שלא עלה בידי לאתר עדים, שהיו עם ס’ באירועים שאותם תאר, צרפתי עדויות המוכיחות ומאשרות את טענותיי לגבי הכאוס בקרבות.

בנוסף, צרפתי עדויות של נהגים נוספים ששרתו עם ס’, אך שלא היו עימו במהלך המלחמה כאמור,  שתיארו את האימה של הלחימה והכאוס, ברמת הגולן.

גם אם עברו עשרות שנים מאז שנפגעתם, אל תוותרו על הזכויות שלכם. באמצעות ייצוג משפטי מקצועי וחשיבה יצירתית מחוץ לקופסא אפשר להתגבר על מכשולים משפטיים ובירוקרטיים.

פנו אלי לייעוץ משפטי מקצועי >