ב’ התגייס לצה”ל בסוף שנות ה – 70 עם המון מוטיבציה לשרות משמעותי.
עבר טירונות והכשרות שונות, אותן סיים בהצטיינות.
באותה תקופה, גבול הלבנון היה חם מאוד וב’ נכנס ללבנון.
ב’ מתאר חוויות קשות מאוד, חברים קרובים שנהרגו ונפצעו לנגד עיניו, היתקלויות מרובות ואירועים מסכני חיים. אירועים שלא נותנים לו מנוח עד עצם היום הזה.
לאחר השחרור, החל ב’ לעבוד בבניה ולעסוק בספורט, וכך סיפר לי:
“התאמנתי במשך היום ובלילות שהיה קשה ולא הצלחתי להירדם הייתי רץ 10 – 15 ק”מ כדי להתיש את עצמי ואחר כך מעשן או שותה כדי להירדם. הייתי מכור לכל דבר שחזק מספיק להסיח את דעתי ממחשבות מטרידות והתקפי חרדה. התשתי את עצמי בעבודה ואחר כך בספורט, כדי שלא אצטרך להתמודד עם הקושי להירדם ולחשוב מחשבות טורדניות וקשות. דאגתי להסיח את דעתי ולסגור את הפחדים בכספת נעולה”.
ב’ למד והחל לעבוד אבל כעבור שנתיים, החל להרגיש כעס ותסכול, נסע לחו”ל וכעבור 5 שנים חזר לארץ.
אחרי שחזרתי
“המשכתי בשגרת עבודה וספורט, הכל כדי להחזיק את כל המתח, הלחץ, הסיוטים, הזיכרונות חזק בפנים כדי שלא יצא שום דבר החוצה”.
וכך ב’ המשיך במשך 30 שנה עד שעבר שתי תאונות.
“עברתי תאונה ופציעה שבעקבותיהם לא יכולתי יותר לעסוק בפעילות ספורטיבית. ובנוסף, קורונה …. סגר ראשון…”.
“כאן הגיעה נקודת מפנה בחיי”.
“כל מה שעשיתי כל השנים, האופן שבו הצלחתי להחזיק את כל הרגשות שלי בפנים, האופן שבו התמודדתי והסתרתי כל השנים את מה שהרגשתי, קרס. לא היו ברשותי הכלים שהיו לי כדי להדחיק ולהתמודד. העוגן שלי – העבודה והספורט – נעלמו …. “.
הדיכאון גבר, התקפי חרדה וסיוטים בלילות החמירו, כאשר המראות הקשים חוזרים אליו שוב ושוב. משפחתו ביקשה ממנו לפנות לטיפול רפואי, שם עלה נושא הפוסט טראומה, לראשונה.
“מבחינתי, זה הרגע שממנו פחדתי כל השנים, שאדם מקצועי יאמר לי את זה.”.
ב’ החל טיפול ביחידת לתגובות קרב ובמקביל החליט אף לפנות אלי, כדי שאמצא את זכויותיו.
הסברתי לו כי למרות הזמן הרב שחלף ולמרות העובדה שכל השנים הצליח להתמודד בדרך כזו או אחרת, עדיין יש מקום להגיש תביעה בגין הפוסט טראומה, ממנה הוא סובל וכי ראוי שמשרד הביטחון יכיר בו כנכה צה”ל.
גם אצלי במשרד אני פוגשת הרבה מהלומי הקרב, שחוו קריסה בעקבות הסגר והקורונה. כל שגרת החיים שהחזיקה את הלומי הקרב, התמוטטה באחת, והם נאלצו להתמודד עם כל הקשיים שצפו ועלו.
ואכן, הגשתי עבור ב’ תביעה נגד משרד הביטחון שהתקבלה ואף וייצגתי אותו בועדה הרפואית, שקבעה לב’ דרגת נכות בשיעור של 50% לצמיתות, כפי שביקשתי עבורו- כל זאת בתוך 3 חודשים!!
כעת ב’ פנוי לעסוק בריפוי ושיקום בעזרת משרד הביטחון.
