לקוח, ששרת בצבא ולאחר מכן בקבע במגב, היה נוכח באינספור ארועים מסכני חיים. בחלקם נפגעו חבריו הקרובים ובחלקם הגיע לזירות קשות של פיגועי טרור.
הוא סבל מהתקפי חרדה אבל כל עוד ״לבש מדים״; הוא הצליח לתפקד ולהדחיק.
אחרי שהשתחרר הכל התפרץ.
הסיוטים, התקפי החרדה, התקפי הזעם והעצבים ובעיקר זכרונות, מראות וריחות מהארועים, הפכו להיות שגרת יומו.
מאדם שמח וחברותי הוא הפך להיות אדם מתבודד שמתפרץ בקלות , שמרבה לריב עם חברים, עם אשתו…
בשל הקושי היומיומי הוא מוצא את העבודה כמפלט שלו.., עובד שעות על גבי שעות… לאחר העבודה מתיש עצמו בספורט..
מתיש את עצמו…
המשפחה, מתקשה לקבל את השיני שחל בו, סובלת ממצבו ודוחקת בו ללכת לטיפול.
הוא הגיע אליי כדי להגיש תביעה להכרה בפוסט טראומה כנגד משרד בהביטחון.
שמעתי ממנו סיפורים ותיאורים קשים..
כאבתי איתו ביחד.
לאחר תהליך ארוך של איסוף עדויות והגשת התביעה הוא הוכר עי משרד הביטחון.
הוועדה הרפואית הסכימה איתי וקבעה כי למרות שהוא עובד ומתפרנס, מצבו הנפשי
ותפקודיו מגבילים אותו האופן משמעותי וקבעה את דרגת נכותו ל40%.
ההכרה כנכה צה״ל, היא הרבה מעבר לזכויות כספיות.
היא אישור לכך שהכאב אמיתי. שיש סיבה למה שקורה, שאתה לא אשם.
ההכרה מאפשרת לך ולמשפחה שלך לקבל טיפול. לחזור לחיים. להשתקם.
אני מלווה במשך שנים חיילים ואנשי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם ונלחמת על מנת שיקבלו את כל הזכויות שמגיעות להם.
כמו במקרה הזה.
