ג’ התגייס עם פרופיל 97 לצבא כשהוא בריא לחלוטין.
האם להתקף האפילפסיה שקיבל, לראשונה, בחייו בצבא שלאחריו הופיעו התקפים נוספים והוא אובחן כסובל ממחלת האפילפסיה, יש קשר לשרות? האם יוכל להיות מוכר כנכה צה”ל בעקבות כך?
אפילפסיה או “מחלת הנפילה” בכינוייה העממי, הינה מחלה נוירולוגית, הבאה לידי ביטוי בפרכוסים, המופיעים בגלל מפעילות עודפת וחריגה של תאי עצם בקליפת המוח.
אדם הסובל ממחלת האפילפסיה, יחווה מדי פעם ובתדירויות משתפנות התקפים אפילפטיים ללא הכנה מוקדמת, שמשכם ואורכם עשויה להשתנות.
אפילפסיה והקשר לשירות הצבאי – בתי המשפט, לא פעם, הכירו בקשר שבין חוסר קיצוני של שעות שינה שהובילו להתקפים אפילפטיים ואבחנה של מחלה אפילפטית ובין השירות הצבאי. כמובן שיש שצורך להוכיח את הקשר בין ההתקף למחוסר בשינה הקיצוני וכן את סמיכות הזמנים להתקף.
ג’ עבד כחשמלאי של כלי שיט במשמרות ארוכות של 12 שעות ולעיתים בכוננות של 24 שעות.
באחד הלילות, לאחר שעבד 24 שעות רצופות וללא שינה, הורו לו מפקדיו לצאת לשמירה.
לקראת סיום השמירה, החל לפרכס, איבד את ההכרה והתמוטט.
הוא אושפז ואובחן בעקבות האירוע כחולה באפילפסיה. לאחר התקפים נוספים, הורד הפרופיל הצבאי שלו והוא שוחרר מהצבא.
ג’ תבע את משרד הביטחון באמצעות משרדנו, אך משרד הביטחון דחה את התביעה וקבע כי, אין קשר בין המחלה לתנאי השירות.
משרדנו הגיש ערעור לבית משפט השלום על החלטת התביעה, בצרוף חוות דעת רפואית, שתמכה בקשר בין חוסר שינה קיצוני והעבודה המאומצת לבין התפרצות המחלה.
הערעור התקבל וביהמ”ש קבע שאכן הוכח קשר בין תנאי השירות למחלה.
קצין התגמולים ערער על ההחלטה לביהמ”ש המחוזי, אך גם ביהמ”ש המחוזי קיבל את עמדת משרדנו כי, קיים קשר סיבתי בין מחסור השינה הקיצוני בו היה שרוי ג’ טרם ההתקף האפילפטי הראשון שחווה בימיו ודחה את הערעור שהגיש קצין התגמולים.
ג’ הוכר כמי שמחלת האפילפסיה, ממנה הוא סובל נגרמה במהלך ועקב שירותו הצבאי, הועמד בפני ועדה רפואית, שקבעה לו נכות בשיעור של 100% והוא נהנה מזכויות רבות.
בתביעות מסוג זה, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי באמצעות עורך דין, המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, כפי שמשרדנו נותן.