ערעור על ועדה רפואית פסיכיאטרית לבית המשפט המחוזי – התקבל

בית המשפט המחוזי, קיבל במלואו ערעור שהגשתי על החלטת ועדה רפואית עליונה פסיכיאטרית וקבע כי, החלטת הועדה הרפואית מתבטלת.

עניינו של המערער – ש.ב. יעבור לועדה רפואית עליונה, בהרכב אחר, אשר תבחן את טענותיו של ש.ב., הלום קרב “בלב פתוח ובנפש חפצה“, כדי שלא תהיה נעולה בדעתה ותרגיש מחויבת להחלטתה הקודמת, שדחתה את הערעור.
מעשה שהיה כך היה:
ש.ב. הוכר כסובל מפוסט טראומה, אולם, במהלך הליך ההכרה, הופנה ש.ב. למכון רום לאבחון פסיכודיאגנוסטי.
רבות כבר נכתב על מעלליו של מכון רום ועל האופן שבו הוא בודק את נכי צה”ל, הלומי הקרב.
גם במקרה של ש.ב., קבע המכון כי הוא מגזים בתלונותיו ואף כי אין לו בכלל פוסט טראומה.
המומחה של קצין התגמולים קיבל את טענותינו, פסל את האבחון של מכון רום וקבע כי, אין להסתמך על האבחון ועל כן, המערער הוכר כנכה צה”ל בגין פוסט טראומה.
המערער הופנה לועדה רפואית, כדי שתקבע את דרגת נכותו. הועדה הרפואית קבעה לש.ב. נכות ביניים בשיעור של 40% נכות בלבד.
מאחר ומצבו של ש.ב. קשה, לדברי כל המטפלים בו, הגשנו ערעור לועדה הרפואית העליונה.
אולם, הועדה הרפואית העליונה, משום מה, החליטה להסתמך על הדו”ח הפסול של מכון רום, קבעה כי גם היא סבורה שש.ב. מגזים ואף פקפקה בשאלת אבחנתו כסובל מפוסט טראומה.

הערעור שהגשתי לביהמ”ש, כאמור, התקבל.
ביהמ”ש המחוזי קבע כי, בכל המסמכים שהוגשו לועדה הרפואית העליונה נראה כי, קיימת אצל ש.ב. הפרעה משמעותית הן בתחום הקשרים הבינאישיים התקינים, לרבות העדר יכולת תעסוקתית וכי הועדה הרפואית העליונה לא נימקה את החלטתה, מדוע למרות כל האמור לעיל, היא דוחה את הערעור.

עוד קבע ביהמ”ש המחוזי כי, הועדה הרפואית העליונה לא נימקה את החלטתה ואף הטילה ספק באמינותו של ש.ב. ולכן, קבע כי, יש לבטל את ההחלטת הועדה הרפואית העליונה ולהעביר את עניינו של ש.ב. לועדה רפואית עליונה, בהרכב אחר, שתהיה משוחררת מדעותיה של הועדה הרפואית הקודמת ותחליט בעניינו של ש.ב. “בלב פתוח ונפש חפצה”.