תביעות נגד משרד הביטחון:
כל חייל משוחרר, משירות סדיר או מילואים, יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון (נגד קצין התגמולים), בגין חבלה או מחלה שארעה במהלך ועקב השירות הצבאי שלו.
לעורכת דין מרב וייס-קרטיה, ניסיון רב של למעלה מ – 25 שנה בייצוג נכי צה”ל, בהגשת תביעות למשרד הביטחון ובייצוג בועדה רפואית משרד הביטחון.
חשוב להיות מלווה בתביעה נגד משרד הביטחון ע”י עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון.
על התביעה להיות מוגשת בטופס מיוחד שבו ממלאים פרטים אישיים שונים. כמו כן, יש לפרט בטופס התביעה את הנסיבות בגינן, ארעה החבלה/מחלה עקב השירות. לתביעה יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים (רפואיים ואחרים ובכלל זה דו”ח פציעה- אם קיים, דו”ח מפקד על תנאי שירות, עדויות חיילים, תיק מרפאה מלא, בדיקות שונות וכד’) התומכים בטענות הנכה.
עם הגשת התביעה, יש לבקש לקבל אישור על טיפול רפואי, שמשמעותו כי, כל עוד תביעתו של הנכה מתבררת על ידי משרד הביטחון, הנכה יהיה זכאי לטיפול רפואי ע”ח משרד הביטחון, עד לקבלת החלטה בעניינו.
לאחר שהתביעה מתקבלת במשרד הביטחון, יפנה קצין התגמולים לקבלת חומר רפואי ועובדתי בעניינו של החייל/התובע.
לאחר קבלת כל המסמכים הרלוונטים במשרד הביטחון,יחליט קצין התגמולים, האם המקרה מתאים להעברת תיקו של הנכה לבדיקה בפני ועדה רפואית, שתקבע את אחוזי נכותו. משמעות החלטה כזו היא שנקבע קשר סיבתי כלשהו (גרימה או החמרה) בין הפגיעה של הנכה לה ובין השירות. עם קבלת תוצאות הוועדה , יוציא משרד הביטחון החלטה בתביעתו של נכה בצירוף דרגת הנכות שקבעה הועדה הרפואית.
לחילופין, יכול משרד הביטחון לשלוח את הנכה לרופא מומחה, מטעמו, שיקבע האם קיים קשר בין הפגיעה/מחלה, ממנה סובל הנכה ובין תנאי שירותו.
במידה והמומחה סבור שיש קשר כזה ומשרד הביטחון מקבל את עמדת היועץ מטעמו, יועמד הנכה בפני ועדה רפואית, כמפורט לעיל ולאחר מכן תצא החלטה בתביעה.
באם יקבע המומחה כי אין קשר בין הפגיעה/מחלה לבין השירות, תצא החלטה הדוחה את תביעת הנכה.
ככלל, תעבור כשנה ממועד הגשת התביעה ועד להחלטה בתביעה.
בתביעה נגד משרד הביטחון כדאי להצטייד בסבלנות ואורך רוח בגלל שההליכים מסורבלים ומורכבים. בשל כך, רצוי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, שיכול לעזור לנכה כדי להשיג תוצאה טובה יותר.
בעקבות תיקון חוק הנכים באפריל 2017, חל שינוי דרמטי בתביעות נגד משרד הביטחון, אותם יכולים להגיש אנשי קבע, שוטרים, סוהרים (שב”ס) אנשי שב”כ, מוסד, מג”ב, משמר האזרחי, משמר הכנסת (להלן: “אנשי קבע”).
כיום, רק אנשי קבע שנחבלו עקב שירותם הצבאי במהלך פעילות מבצעית או באירוע מיוחד וייחודי לשירות, יוכרו כנכי צה”ל.
אם המחלה, ממנה סובל איש הקבע קיימת ברשימת המחלות שבחוק (שטרם התגבשה), גם אז יוכל להיות מוכר כנכה צה”ל.
בכל שאר המקרים, יאלצו כל אנשי הקבע להגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה.
תביעה נגד משרד הביטחון מתיישנת בתום 3 שנים מהשחרור.
במקרים מסוימים, ניתן להתגבר על טענת ההתיישנות, בין היתר, באם הנכה מוכיח “חבלה רשומה”, כלומר אם יש בידיו מסמכים רפואיים, מהם ניתן ללמוד על החבלה/מחלה שהוא תובע את משרד הביטחון, בגינה.
במידה ומשרד הביטחון דוחה את תביעתו של הנכה או במקרים בהם התביעה נתקבלה באופן חלקי בלבד, והנכה מעוניין בכך, הוא יכול להגיש ערעור על ההחלטה, לועדת העררים לפי חוק הנכים שבבית משפט השלום.
את הערעור יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה ע”י הנכה. בנוסף, כדאי לבקש להאריך את האישור לטיפול הרפואי עד להחלטה חלוטה (סופית) בעניינו של הנכה.
אדם שנפגע בשירות הצבאי והוכר כנכה צה”ל, יופיע בפני ועדה רפואית של משרד הביטחון, שתפקידה לקבוע את אחוזי הנכות שנגרמו לו בעקבות הפגיעה (מחלה/חבלה). החלטת הועדה הרפואית הינה חשובה מאוד, בגלל שהיא קובעת את כל הזכויות להם יהיה זכאי הנכה וכן את גובה הפיצוי או התגמול שאותו הוא יקבל.
חשוב לדעת! רק עורך דין יכול לייצג נכה וללוות אותו בועדה הרפואית!
לכן, כדי שתהיו מוכנים לועדה הרפואית, כדאי להתייעץ עם עו”ד המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, על מנת שתקבלו ייעוץ והכוונה נכונים ותזכו בכל המגיע לכם!
זכרו! רק עורך דין יכול לייצג נכה בועדה רפואית!
כאמור, הוועדה יכולה לחרוץ גורלות לגבי אחוזי הנכות והפיצויים שהנפגע יקבל. לכן, חשוב מאוד להגיע מוכנים. מומלץ להכין מראש את כל החומר הרפואי הרלוונטי, בכלל זה: צילומי רנטגן, תוצאות בדיקות, אולטרה סאונד וכדומה. המטרה היא שבפני הועדה הרפואית יהיה חומר רפואי עדכני ממנו תוכל להסיק מסקנות באשר לטיב הפגיעה וההשפעה שלה על הנפגע. דבר נוסף, הזמן שהנפגע נמצא מול הועדה ומסביר לה על הפגימה ממנה הוא סובל הוא קצר מאוד. לכן, כדאי להיות ממוקדים ובהירים ולהעביר לוועדה את כל המידע הרלוונטי.
עפ”י תקנות הנכים המסדירות את הנושא, הועדה הרפואית המחוזית(ועדה מדרג ראשון) תורכב מרופא אחד לפחות, לפי החלטת יו”ר הועדות הרפואיות.
במידה והנכה סובל ממספר פגימות והדבר מתאפשר, תורכב הועדה ממספר מומחים בהתאם לאותן פגימות. לחילופין, יתקיימו מספר ועדות עם הרכבים שונים של מומחים, בהתאם לפגימות, מהן סובל הנכה.
כל החלטה של ועדה רפואית תועבר לעיונו וחתימתו של יו”ר ועדות רפואיות מחוזיות.
על ההחלטה של ועדה רפואית מחוזית, ניתן להגיש ערעור לועדה הרפואית העליונה תוך 45 יום.
הועדה הרפואית העליונה תורכב מ – 3 רופאים או יותר, לפי החלטת יו”ר הועדות הרפואיות העליונות.
בסמכותה של הועדה הרפואית העליונה לבטל, לשנות או לאשר את החלטת הועדה המחוזית בין שנתבקשה לעשות כן ובין אם לא.
גם פה, כל החלטה של ועדה רפואית עליונה, תועבר לעיונו וחתימתו של יו”ר ועדות רפואיות עליונות.
החלטת הועדה הרפואית, תישלח לנכה על ידי משרד הביטחון, כחודש וחצי לאחר מועד הועדה הרפואית.
על החלטת הועדה הרפואית העליונה, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.
חשוב לדעת! רק עורך דין יכול לייצג נכה וללוות אותו בועדה הרפואית!
לכן, כדי שתהיו מוכנים לועדה הרפואית, כדאי להתייעץ עם עו”ד המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, על מנת שתקבלו ייעוץ והכוונה נכונים ותזכו בכל המגיע לכם!
נכה אשר הוכר בגין פגימה מסוימת כנכה צה”ל (כלומר: שמשרד הביטחון קבע כי, קיים קשר סיבתי בין פגימה מוכרת לבין שירותו), רשאי לבקש מהועדה הרפואית שתקבע כי, קיים קשר בין הפגימה המוכרת הנ”ל לבין פגימה נוספת, שאינה קשורה לשירות הצבאי.
למשל: אדם נפגע בגב התחתון במהלך שירותו ונקבעה לו נכות עקב כך. כעבור זמן מה, ולאחר השחרור, הופיעו אצלו הפרעות במתן השתן.
לדברי הרופאים המטפלים, ההפרעות במתן השתן, נובעות מהפגימה בגב.
אין קשר, לכאורה, בין הפגימה במתן שתן לבין השירות, שכן היא הופיעה לאחר השירות, אולם קיים קשר ישיר בין הפגימה במתן שתן לבין הפגימה המוכרת (בגב התחתון).
במקרה כזה, תקבע הועדה הרפואית כי, קיים קשר סיבתי, לפי תקנה 9, ותקבע נכות בגין הפגימה הנוספת – ההפרעות במתן השתן.
חשוב לדעת! רק עורך דין יכול לייצג נכה וללוות אותו בועדה הרפואית!
לכן, כדי שתהיו מוכנים לועדה הרפואית, כדאי להתייעץ עם עו”ד המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, על מנת שתקבלו ייעוץ והכוונה נכונים ותזכו בכל המגיע לכם!
כל חצי שנה, יכול כל נכה לפנות לועדה רפואית ולבקש ממנה להעריך, שוב, את נכותו (גם אם היא נקבעה לצמיתות), במידה וסבור כי, הפגימה בגינה הוכר החמירה ויש בידיו מסמכים המעידים על כך.
במקרה כזה, הועדה הרפואית תבדוק את הנכה ותקבע האם חלה החמרה במצבו ותעניק לו נכות בהתאם.
חשוב לדעת! רק עורך דין יכול לייצג נכה וללוות אותו בועדה הרפואית!
לכן, כדי שתהיו מוכנים לועדה הרפואית, כדאי להתייעץ עם עו”ד המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, על מנת שתקבלו ייעוץ והכוונה נכונים ותזכו בכל המגיע לכם!
זכויותיו של הנכה הינן נגזרת של אחוזי הנכות שנקבעו לו בועדה הרפואית.
באם נקבעו לנכה אחוזי נכות שבין 19% – 10%, הוא יהיה זכאי לתגמול חד פעמי ותו לא. גם לא לטיפולים רפואיים על חשבון משרד הביטחון.
לעיון בטבלת תגמול חד פעמי, לחץ כאן…
אם כי, גם נכה כזה יכול כל חצי שנה, להגיש בקשה להחמרת מצב. (תעשה קישור לשורה: החמרה במצב)
נכה שנקבעו 20% נכות ומעלה הינו “נכה מן המנין” והוא זכאי לתגמולים וזכויות נוספות בהתאם לנכות שנקבעה לו.
לעיון בטבלת תגמול חודשי בסיסי, לחץ כאן…
כמו כן, נכה כזה יהיה זכאי לטיפולים רפואיים ע”ח משרד הביטחון.
נכה שהוכר בשיעור של 50% נכות ונקבע לגביו, בין היתר, כי אינו יכול לעבוד בעבודה מפרנסת ולא ניתן לשקמו, יכול שיהיה זכאי לתגמול “נצרך”. תגמול זה, הינו תגמול הגבוה ביותר שנכה יכול להיות זכאי לו.
נכה שהגיע לגיל 50 ופרש כליל מעבודתו, יכול שיהיה זכאי לתוספת תגמול בשל פרישה מוקדמת, באם עמד במספר קריטריונים כגון: גובה הנכות, רמת הכנסה ועוד.
נכים, העומדים בקריוטרונים הקבועים בהוראות, עשוייים להיות זכאים לתגמולי מחייה מיוחדים אם אין להם אמצעי קיום ונקבע כי לא ניתן לשקמם.
נכה אשר נזקק לחופשת מחלה בשל נכותו המוכרת, יכול להיות זכאי לתגמול טיפול רפואי (תט”ר), שהינו תגמול הניתן לנכה במקרה שבו אינו יכול לעבוד ורופא אישר לו חופשת מחלה.
נכים בעלי שיעור נכות של 50% ומעלה, עשויים להיות זכאים לתגמול נוסף בהגיעם לגיל 55 שנה.
כים בשיעור של 30% נכות ומעלה , זכאיים למענק הבראה.
נכים שנקבעה להם דרגת נכות בשיעור של 30% נכות בגפיים התחתונות, או נכים שנקבעה להם דרגת נכות בשיעור של 50% נכות ומעלה, זכאיים לקבל רכב רפואי על חשבון משרד הביטחון.
נכים העומדים בקריטריונים הקבועים בהוראות , עשויים להיות זכאים לטיפול רפואי בחמי מרפא הכולל לינה במלון במשך כל ימי הטיפולים עם או בלי מלווה.