משתפת בפסק דין מאוד חשוב שהתקבל בעקבות ערעור שהגשתי לבית המשפט
בתיק שבו העוול, זעק לשמיים ולא יכולתי להשלים עם החלטה כזו.
מדובר בשוטר, ששרת כבוחן תאונות דרכים קשות.
בתאונה קשה אחת, היה על השוטר לבחון את גלגלי המכונית, המעורבת בתאונה, שהועמסה על משאית גרר.
כאשר עלה השוטר על משטח ההעמסה ובמהלך הבדיקה פסע לאחור, החליק מהמשאית, נפל על גבו ונפגע.
התביעה שהגשתי בשמו נדחתה על הסף ע”י קצין התגמולים, מהטעם שהחבלה אינה עונה על הגדרת “חבלת שרות” של משרת קבע.
כזכור, חוק הנכים תוקן כך שמשרתי קבע, ובכלל זה שוטרים, יוכרו כנכי צה”ל בגין חבלות שנפגעו במהלך השירות,
רק אם החבלה ארעה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשרות (“חבלת שרות”).
טענת קצין התגמולים היתה כי החבלה שבה נפגע השוטר אינה חבלת שירות.
אני, לא יכולתי להסכים עם קביעה זו, וביהמ”ש הסכים עימי וקבע כי, לא ניתן לנתק את האירוע ממכלול האירועים והנפילה ארעה במסגרת פעילות מבצעית של השוטר,
כמו גם התפקיד שביצע היה תפקיד ייחודי משטרתי ולכן, קבע ביהמ”ש, כי האירוע עומד בהגדרת החוק של “חבלת שרות”.
