תקדים – פעם ראשונה שהוכר קשר סיבתי ע”י הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון בין PTSD – פוסט טראומה לבין פיברומיאלגיה

ש’ הוכר כנכה צה”ל במשרד הביטחון כסובל מ – PTSD בעקבות אירועים קשים שנחשף אליהם במהלך שרותו.
כשנה לאחר האירועים, החל לסבול מכאבים ומיחושים מפושטים בכל חלקי גופו.
כשנה לאחר מכן, אובחן כסובל מפיברומיאלגיה קשה.

ש’ הגיע אלי על מנת שאגיש עבורו בקשה לפי תקנה 9 למשרד הביטחון, זאת אומרת שאגיש בקשה להכיר בקשר סיבתי ישיר בין הפיברומיאלגיה, ממנו הוא סובל לבין ה – PTSD בגינו הוכר ובכך להבטיח כי הוא יהיה מוכר גם במחלת הפיברומיאלגיה במשרד הביטחון.
ככלל, הוועדות הרפואיות שבמשרד הביטחון נוהגות לדחות בקשות לפי תקנה 9 כאשר הן מתבקשות לקבוע קשר בין תסמונת פוסט טראומתית לבין פיברומאליגיה.
אולם, מכיוון שיש ספרות רפואית ומידע רפואי רב לפיו קיים קשר בין פיברומיאלגיה למתח נפשי בכלל ולתסמונת פוסט טראומתית בפרט, זה היה בעיני חוסר צדק משווע להסכים עם ההחלטות הללו של הוועדות ולא להתעמת איתן.
המקרה של ש’ אתגר אותי ולכן החלטתי לעשות מעשה.

פניתי למספר מומחים ראומטולוגים כדי לקבל חוות דעת רפואית שבה יצויין כי קיימת אסכולה רפואית הדוגלת בקשר סיבתי כזה.
המומחים הפנו אותי לקרוא עשרות מאמרים ומחקרים עדכניים רפואיים בנושא, ואף הכינו חוות דעת רפואיות על הקשר בין ה PTSD של ש’ ובין מחלת הפיברומאליגיה.
זה לא היה פשוט. לבסוף, הצלחתי ליצור קשר עם מומחית נוספת בתחום, שערכה עבורי חוות דעת עקרונית מפורטת, עם הפניות למחקרים וספרות רפואית עדכניים.

בחוות דעתה, טענה המומחית שאין מדובר באסכולה רפואית שאינה מבוססת ,אלא כי הקשר בין PTSD לפיברומיאלגיה, הינו ידיעה מדעית מבוססת מחקרית עם היבטים אפידימיולוגים, גנטיים, פיזיולוגיים וקליניים ברורים. זאת ועוד, המומחית קובעת כי הבנת הקשר בין פיברומאליגיה ובין הפוסט טאראומה מאפשרת גישה טיפולית מותאמת ויעילה הרבה יותר.

ואכן, לאחר דיונים ארוכים בפני הוועדה הרפואית, השתכנעה הוועדה מטענותי והחליטה להכיר בקשר שבין הפיברומיאלגיה לבין הפוסט טראומה של ש’, והוועדה העניקה לש’ נכות נוספת.

המקרה הזה מהווה תקדים ואני מקווה שבעקבותיו יגיעו מקרים נוספים שראוי שיוכרו לפי תקנה 9.
נקווה שנראה עוד החלטות של הועדות הרפואיות של משרד הביטחון, דוגמת ההחלטה של ש’.